החלטה
1.בפניי התנגדות לביצוע תובענה אשר הוגשה על ידי המבקשים. המדובר בתובענה שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בהתאם להוראות סעיף 81 א 1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967.
2.במסגרת התובענה בקשה המשיבה, חברה העוסקת במתן שירותי אחזקה וניהול של הבית המשותף ברחוב נווה שלום 25/3 באשקלון, לחייב המבקשים, שהינם כנטען בעלי הזכויות בדירה מספר 3 בבית המשותף, לשלם לה סך של 3494 ₪ בגין דמי ניהול, לנוכח התחייבות נציגות הבית לשלם לה דמי ניהול חודשיים.
3.המבקשים הגישו התנגדותם לביצוע התובענה. המבקשת מספר 2 טענה שמדובר בדירת הוריה והיא אינה בעלת הדירה, שוכרת או מחזיקה.
4.המבקש מספר 1 (להלן : "המבקש") טען שאינו חתום על הסכם הניהול והנציגה שחתמה בשמו, לא היתה נציגת ועד הבית ומשכך, לא היתה מוסמכת לחתום בשמו. כן טען המבקש שהסמכות לדון בתובענה זו מסורה למפקח על הבתים המשותפים ואף הוסיף וטען שהמשיבה לא עמדה בקריטריונים שנקבעו לבחירת חברת אחזקה וניהול ולא התקיים מכרז לבחירתה.
5.המשיבה בתגובתה, הסכימה כי יש למחוק המבקשת מספר 2 מכתב התביעה. בכל הנוגע לטענה בדבר אי חוקיות ההסכם טענה שהועד נבחר על פי החוק והודעה בדבר ההתקשרות הובאה בפני כל הדיירים. באשר לטענה בדבר היעדר סמכות עניינית לבית משפט זה, טענה המשיבה כי קיימת סמכות לבית המשפט לדון בתובענה ואף צרפה פסיקה אשר יש בה בכדי לתמוך בטענותיה.
6.דיון
הלכה פסוקה היא כי בית המשפט ייתן למבקש את יומו ככל שקיימת בפיו הגנה ולו בדוחק ובהתאם להלכה אדרש להתנגדות.
כהערה מקדימה אציין שהמשיבה הודיעה כי אינה מבקשת לחקור המבקש על תצהירו ולפיכך, ניתנת החלטתי זו על סמך הבקשה והתגובות לה בלבד.
7.הואיל והמשיבה הסכימה להורות על מחיקת המבקשת מספר 2 מהתובענה, הינני מורה על מחיקתה כמבוקש.
8.בכל הנוגע למבקש, הודיע המבקש בתגובתו כי הוא מסכים לסמכות בית המשפט לדון בתובענה ומשכך, אין להידרש לטענה בדבר היעדר סמכותו של בית משפט לדון בהתנגדות. כהערת אגב לענין זה אוסיף שלנוכח הוראות סעיף 72 (א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין") נתונה סמכות למפקח רק מקום בו מבוסס הסכסוך על הסכם המתבסס על התקנון וכאשר הסכם הניהול מתבסס על חוזה רגיל שאינו התקנון, עילת התביעה אינה בסמכות המפקח על רישום המקרקעין, שכן אינה נכללת בסעיף 72 (א) לחוק. בחינת זכויות וחובות הצדדים בהתאם להסכם ולא לתקנון, לא הוענקה למפקח על המקרקעין (ראה לענין זה, תב 114/08 אורות ניהול קניון באשקלון בע"מ נ' א.י. עמית שירותים בע"מ ואח'. כן ראה החלטת כבוד השופטת חדד (כתוארה כיום) בבש"א 388/08 דיאמנט יעקוב נ' שאין ביטחון בע"מ – ניהול ואחזקת מבנים). אשר על כן, קיימת גם קיימת סמכות לבית משפט זה לדון בטענות הצדדים ואין להעביר בירורה של תובענה זו למפקח על הבתים המשותפים.
9.המבקש טען כאמור לעיל, שאינו חתום על ההסכם, אלא שלא מצאתי שיש בטענה זו ממש, שכן בהתאם להוראות סעיף 69 לחוק המקרקעין, נציגות הבית משמשת כמורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להחזקתו התקינה וניהולו של הבית המשותף ולצורך זה היא מוסמכת להתקשר בחוזים. משכך, והואיל ומדובר בהסכם שעניינו החזקתו התקינה של הבית המשותף, די בחתימת הנציגות ואין צורך בחתימת המבקש על גבי ההסכם ולפיכך, דין טענתו זו של המבקש להידחות וככל שייקבע כי ההסכם כדין על ידי נציגות הבית, אין לשעות לטענה זו.
10.עם זאת, ובשים לב לכך שמשיבה ויתרה על זכותה לחקור המבקש על תצהירו, לא נסתרה טענתו לפיה הנציגה אשר חתמה על ההסכם לא היתה נציגת וועד הבית ואף וועד הבית לא נבחר כדין ומדובר בטענות עובדתיות, אשר יש לבררן, שכן ככל שיסתבר שאכן ההסכם לא נחתם עם נציגות הבית, לא חלות הוראות סעיף 68 לחוק המקרקעין ולא ניתן לחייב המבקש בתשלום למשיבה על פי ההסכם.
כך גם לא נסתרה טענת המבקש לפיה לא התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 71 לחוק המקרקעין ובשלב זה, ולאור העובדה שהמבקש לא נחקר על תצהירו, הרי טענותיו העובדתיות עומדות בעינן ואין לבחון בשלב זה את טענותיה העובדתיות של המשיבה לפיהן הודעה בדבר ההתקשרות הובאה לכל דיירי הבניין וטענתה שבעבר התקשר הועד עם חברה אחרת, שכן בשלב זה בית המשפט אינו נדרש להכריע בין גרסאות הצדדים כי אם לבחון קיומה של טענת הגנה אפשרית (ראה ע"א 734/83 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ, פ"ד לח (1) 613.
11.אשר על כן, דין ההתנגדות להתקבל, בכפוף לאמור לעיל.
הוצאות הבקשה בסך של 1000 ₪, יחולו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.
ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"א, 24 יולי 2011, בהעדר הצדדים.